עדכוני פסיקה

בהליך תמ"ש 9662-12-19, דן בית המשפט לענייני משפחה בחיפה במחלוקת רכושית בין בני זוג לשעבר. האישה עתרה לסעד הצהרתי המכיר בזכויותיה בדירת מגורים שרשומה על שם הבעל בלבד, ולחלוקת רכוש הכוללת איזון משאבים ושקלול פערי כושר ההשתכרות בין הצדדים. הדירה נרכשה במהלך הנישואין בעזרת הלוואה מאבי הבעל, והייתה מיועדת לשמש את בני הזוג למגוריהם עם שובם לישראל.

בית המשפט קבע כי הדירה, על אף היותה רשומה על שם הבעל, מהווה חלק מהרכוש המשותף וזכאית לאיזון משאבים. נקבע שהדירה אינה נכס חיצוני שכן נרכשה במהלך הנישואין ולא הוחרגה בהסכם ממון. בנוסף, הדירה שימשה כמקור הכנסה בתקופת הנישואין, ודמי השכירות סייעו לכלכלת התא המשפחתי באנגליה.

בהליך תלה"מ 37260-05-18, דן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בשתי תביעות שהוגשו על ידי בני זוג לשעבר. התביעה הראשונה הייתה תביעה רכושית הצהרתית שבה טען האיש לשיתוף ספציפי בדירת מגורים שהתקבלה בירושה על ידי האישה מאימה. התביעה השנייה הוגשה על ידי האישה בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות מצד האיש.

בית המשפט פסק כי אין להכיר בשיתוף ספציפי בדירת הירושה של האישה, תוך מתן משקל להסכם הממון שחתמו הצדדים והעובדה שהדירה נתקבלה בירושה ונרשמה עם מגבלות בצוואת האם המנוחה. כמו כן, נדחתה טענת האיש לפיה השקעותיו בשיפוץ הדירה מקנות לו זכויות. בנוגע לתביעת לשון הרע, בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו וקיבל חלק מטענות האישה, תוך הדגשת חשיבות שמירת כבודם של הצדדים במהלך הליך משפטי.

בהליך תלה"מ 51351-01-22, דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות בסוגיות הקשורות לאכיפת נספח להסכם גירושין ומזונות עבור בתם המשותפת של הצדדים לאחר גיל 18. התיק כלל טענות הדדיות מצד האב והאם לגבי תוקפו של נספח שנחתם לאחר הגירושין, שבו הוסכם על הגדלת סכום המזונות החודשי.

בית המשפט פסק כי נספח זה אינו מהווה "הסכם ממון" המחייב אישור משפטי, אלא הסכם חוזי רגיל שעליו חלים דיני החוזים. עם זאת, בשל חוסר מסוימות בנוסח הנספח, פסק בית המשפט כי אין לאכוף את הסכמות הנספח ככתבן וכלשונן, והאב אינו מחויב בתשלום הסכום המוגדל מעבר למזונות שנקבעו בהסכם הגירושין.

בהליך תלה"מ 61981-10-20, דן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתביעות שהוגשו על ידי האם נגד האב, הכוללות דרישות למזונות עבור שלושת ילדיהם המשותפים, לצד שאלות רכושיות. פסק הדין עסק בהכנסות ההורים, צרכי הילדים, זמני השהות, וחלוקת הנטל הכלכלי ביניהם.

בית המשפט קבע כי בהתחשב בפערי ההכנסות המשמעותיים ובזמני שהות שווים, יחויב האב לשלם מזונות בסך 1,350 ש"ח לחודש לכל ילד, הכוללים 800 ש"ח עבור מזונות כלליים ו-550 ש"ח עבור מדור. כמו כן, שני ההורים יישאו במשותף בהוצאות חינוך ורפואה חריגות.

הפסיקה מגלמת גישה המתחשבת בצרכי הילדים ובשוויון יחסי בין ההורים, תוך מתן משקל לפערים הכלכליים בין הצדדים.

בהליך עמ"ש 30991-09-23, דן בית המשפט המחוזי בחיפה במחלוקת בין יורשים על חלוקת עיזבון וזכויות בנכס משפחתי משמעותי. המנוחה ערכה הסכמים שונים לפני פטירתה, כולל העברות זכויות במתנה לנכדיה, אך עלו טענות לגבי חוסר שקיפות ונאמנות מצד מנהל העיזבון. פסק הדין עסק בשאלת תוקף ההסכמים, טענות הנאמנות והשליחות, וביכולת היורשים לתבוע ביטול עסקאות מתנה שנעשו לפני פטירת המנוחה. בית המשפט קיבל החלטות מבוססות על ראיות ועדויות שהוצגו, תוך דגש על פרשנות צוואת המנוחה ומעמד הנכסים.

בתמ"ש 749-07-13 קבע כבוד השופט נפתלי שילה (סגן הנשיאה) מבית המשפט הנכבד לענייני משפחה ברמת גן, ביום 29/06/14, כי יש לפסוק פיצויים כנגד אישה המסרבת ליתן גט לבעלה בגין כל חודש של סרבנות. לטענת האישה, מצבה הכלכלי יפגע ככל וזו תיתן לו גט וכי כיום היא נהנית ממחצית זכויותיו הפנסיוניות אשר תוכל להנות מהם גם ככל וזה ילך לעולמו חלילה, שעה שככל וזו תתגרש ממנו לא תוכל להנות מזכויותיו הפנסיוניות (שכן, קרנות הפנסיה טרם מכירות בגרושות של עמית, אלא רק באלמנות ולכן לעיתים, במסגרת גירושין בין בני זוג אשר היו נשואים שנים רבות, ההליך הרכושי הנו סבוך ומורכב). בתיק זה קבע בית המשפט הנכבד כי, על האישה לשלם לבעל סך של 3,000 ש"ח בגין כל חודש של סרבנות גט תוך שהוא מציין בפסק דינו כי : "ברי כי סירוב להתגרש ועמידה על דרישות כספיות שאינן מגיעות על פי הדין לבן בזוג, כאשר מתן או קבלת הגט משמש ככלי להפעלת לחץ על בן הזוג השני על מנת שייכנע לדרישותיו הכספיות אינו סירוב לגיטימי לגט".

ביום 22/04/14 בתמ"ש 53194-01-13 קבע בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן כי, בעל יקבל פיצוי של 46,000 ש"ח בגין סרבנות אישתו למתן גט למרות שהוא חי עם אישה אחרת. במסגרת פסק הדין, קבע בית המשפט הנכבד כי, סירוב למתן גט, רק על מנת לשרת אינטרסים רכושיים כאלה ואחרים, הוא אינו לגיטימי.
המגמה הנהוגה בפסיקה בשנים האחרונות, מכירה למעשה בכך שקיים המושג של סרבנות גט ממניעים שהנם חסרי תום לב לצורך קניית יתרון דיוני כזה או אחר במסגרת ההליכים הרכושיים המתנהלים בין הצדדים להליך גירושין. פסק הדין האמור למעשה ממשיך במגמה כאמור, לפיה סרבנות גט ממניעים פסולים מזכה את המסורב בפיצוי כזה או אחר. במקרה הנ"ל, למרות שהבעל המשיך בחייו ואף קיבל היתר לשאת אישה שניה, בית המשפט קבע כי, הוא זכאי לפיצוי מעצם הרצון לפגוע בזכויותיו.

ביום 27/01/14 בית המשפט לענייני משפחה בנצרת בתמ"ש 7450-09-13 קבע כי, אי הופעתו של אדם אשר התחייב על פי הסכם גירושין להופיע לגט, מהווה עילה לפיצוי בגין הפרת חוזה. שכן, המדובר הוא בהתנהלות חסרת תום לב מאחר ואותו אדם למעשה נסוג מהתחייבותו על פי ההסכם.
בית המשפט הנכבד קבע בפסק הדין כי, עיכוב גט למעשה, אף מהווה רשלנות לאור העובדה שמדובר בהפרת החובה לנהוג בהגינות וביושר כלפי בן הזוג לשעבר, קל וחומר משהמדובר הוא בהתחייבות למתן ו/או קבלת גט על פי הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין וכן קל וחומר משנישואי הצדדים עלו על שרטון אשר בגינו נחתם הסכם הגירושין.
חשוב להבהיר כי, בתי המשפט נוהגים במשנה זהירות במקרים כגון דא, אולם, הם נוהגים לקבל תביעות מעין אלו כאשר האינטרס של הציבור חובר לאינטרס של הפרט לצורך מתן סעד אשר יכול ויסייע במיגור תופעות כדוגמת סרבנות גט בחוסר תום לב.

בתאריך 13/01/14 בתמ"ש 48120-08 ותמ"ש 48122-08 פסק בית המשפט הנכבד לענייני משפחה במחוז תל אביב מזונות משקמים למשך שנה בשיעור של 7,500 ש"ח לחודש ולחילופין פיצוי חד פעמי בסך של 75,000 ש"ח לאישה אשר בן זוגה הפר את הבטחתו להינשא לה.
אומנם בפסק הדין, קבעה כב' השופטת כי, החובה לשאת בדמי מזונות ידועה בציבור אינה חוקית, אולם חובה זו הנה יציר כפיה של בתי המשפט, אשר כיום נוהגים לפסוק "מזונות משקמים" בנסיבות מסוימות. במקרה הספציפי, המדובר הוא באישה אשר הכירה את בן זוגה כאשר הייתה רווקה כבת 43. אותה אישה התמסרה לבן זוגה, התפטרה ממקום עבודתה וסעדה אותו מתוך כוונה אמיתית להקים עמו משפחה. כמו כן אותם ידועים בציבור (למעשה) חיו תחת קורת גג אחת משך תקופה של כשנתיים, אשר במהלכה מילא בן הזוג אחר כל צורכי האישה. משכך, קבעה כבוד השופטת, כי התנהלותם של הצדדים מצדיקה פסיקה בדבר פיצויים משקמים עקב הפרידה על מנת שהאישה תוכל להתאושש או לחילופין כי, על בן הזוג לשלם פיצוי חד פעמי.

בית המשפט הנכבד לענייני משפחה בטבריה בשבתו בנצרת בתמ"ש 41427-12-10 קבע כי, לשאלת מועד הקרע הרלוונטי לאי קיום שיתוף רכושי- יש להידרש לאופי יחסי בני זוג פרודים הגרים יחדיו במסגרת ההליך של פירוק שיתוף ואיזון המשאבים.
האישה טענה כי יש לראות את המועד הקובע לקרע כמועדי הגשת תביעות הצדדים ההדדיות לעניין זכויות רכושיות וכספים, ואילו מנגד, הבעל טען כי המועד הקובע הנו מוקדם מהמועד לו טוענת האישה, היינו, החל מהמועד בו, החלה האישה לבגוד בו עם אחר ולנהל עימו מערכת יחסים רומנטית. לאור האמור ובשים לב לקביעה כי מדובר בסכסוך אמיתי בין הצדדים כמו גם להוראת סעיף 5א(ב)(2) לחוק יחסי ממון המסמיכה את בית המשפט לקבוע זכות לאיזון משאבים מקום שקיים קרע ביניהם או שהם חיים בנפרד, אף אם תחת קורת גג אחת, תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה – קבע בית המשפט הנכבד כי המועד הקובע להיווצרות הקרע הינו ראשית שנת 2008 – כשנתיים קודם להגשת התביעות ההדדיות ומשכך, תביעת האישה להכיר במועד הקובע להיווצרות הקרע בין הצדדים כמועד הגשת התביעות ההדדיות – נדחתה.

בית המשפט המחוזי הנכבד בחיפה בעמ"ש 6621-07-13 בצעד נדיר, אישר הסכם גירושין, במעמד צד אחד. במקרה הנדון, האישה נעלמה מספר חודשים לאחר שחתמה על הסכם הגירושין.
בית המשפט המחוזי הנכבד, קבע למעשה כי, ניתן לאשר את ההסכם במעמד צד אחד בהתקיים מספר תנאים : האחד הוא כי, צריך להוכיח את היעדר היכולת לאתר צד אחד להסכם והשני הוא קיומם של טעמים מיוחדים.

בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בתיקים א"פ 2262-02-12 וא"פ 2291-02-12 סגן הנשיא, כבוד השופט אסף זגורי קיבל בקשה להתקנת מצלמות בבית קשישים חסויים. בקשה זו, הוגשה במסגרת סכסוך בין אחים, אשר טענו כי, האחות מסכנת את חיי ההורים. אותה אחות נשלחה לאבחון פסיכולוגי, אולם לא הופיעה לאבחון ואף למעלה מכך לא קיימה החלטה המורה לה לצאת מבית ההורים. נוכח האמור ביקשו האחים החלטה בדבר התקנת מצלמות בבית ההורים שתאפשרנה להם לפקח על אופן הטיפול בהוריהם והבקשה התקבלה לנוכח הצורך להגן על ההורים, צורך אשר גובר על הזכות לפרטיות בנסיבות אלו, שכן, המדובר הוא בצורך לאזן בין זכותם לפרטיות לבין החובה לטפל בהם ולהגן עליהם.

ביום 25/11/13 בתמ"ש 23693-07-13 ניתנה החלטה על ידי כב' השופט, סגן הנשיאה, השופט יעקב כהן, בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון לפיה יש ליתן לקטין הזדמנות להביע רגשותיו, דעותיו ורצונותיו וכן ליתן להם משקל ראוי בהחלטת בית המשפט הנכבד. באותה החלטה, קבע בית המשפט הנכבד כי לנוכח גילה של הקטינה המצויה על סף גיל בגרות, הוא סבור שיש ליתן משקל מכריע לרצונה הנחרץ של הקטינה שלא לפגוש את אביה וכי אין כל ערך למפגשים שיקוימו בכפיה תחת איום בהטלת סנקציות.

ביום 08/09/13, בבית המשפט הנכבד לענייני משפחה במחוז תל אביב בתמ"ש 50982-02-12, הכיר כבוד השופט נפתלי שילה בפסולת דין כידועה בציבור של המנוח בטענה לפיה העובדה שהתובעת בתיק זה היתה פסולת דין, לא מונעת ממנה להיכנס למעמד של ידועה בציבור וכפועל יוצא פסק לזכותה מזונות מעיזבונו.

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, פסק ביום 20/12/10 בת"ע 101733-08 כי, התחייבות אב להעניק מתנה לילדיו לאחר מותו היא אינה חוקית מאחר והמנוח לא הותיר אחריו צוואה

בית הדין הרבני האזורי בחיפה, פסק בתאריך 04/01/11 בתיק רבני 586335/2 כי, יש להתיר לאדם נשוי לשאת אישה שניה בשל העובדה שאשתו אינה מתפקדת נוכח העובדה שהיא מאושפזת במוסד סיעודי משך תקופה של ארבע שנים לאחר שקיבלה אירוע מוחי.

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, פסק בת"ע 1580/07 ביום 09/12/10 כי, יש לבטל צוואה לטובת המטפלת של המנוח לאחר שהוכח כי, היתה השפעה בתלי הוגנת מצד המטפלת כלפי המנוח, בעת כתיבת ועריכת הצוואה.

 

בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, פסק ביום 21/12/10 בתיק רבני מספר 366705/1 כי, יש לחייב את האישה בגט, מאחר והיא התחמקה מהליך גירושין לרבות קבלת כתבי בית דין והופעה לדיונים. כמו כן, יצוין כי, פסק הדין הנ"ל ניתן לא לפני שהוכח כי האישה אינה מעוניינת בהליך של שלום בית.

ביום 03/10/10 בתיק רבני 764411/1 פסק בית הדין הרבני האזורי בנתניה כי, הוא מוסמך לדון בעניינים הכרוכים בתביעת גירושין של בני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים, זאת חרף העובדה לפיה הדין העברי אינו מכיר בנישואין אזרחיים.

ביום 22/05/03 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים בע"מ 0367/02, כי, יש להפחית את מזונות הקטינים למינימום על מנת שהאב יוכל לקיים מדור עצמאי משל עצמו תוך הקביעה לפיה יש לפרש את דיני המזונות ברוח של עיקרון השוויון בין המינים.

ביום 27/10/10 פסק בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתמ"ש 10382/06 כי, על בעל לשלם לגרושתו פיצויים בסך של 60,000 ₪ בגין התעללות פיזית והתעללות נפשית קשה אשר גרושתו חוותה ממנו במהלך חיי הנישואין עוד בטרם פנו להליך של גירושין.

בבע"מ 5024/10 ביום 22/08/10 קבע בית המשפט העליון כי, יש לעצור הליכי אימוץ של קטינים, על מנת לבדוק את מסוגלותם ההורית של אותם דודים אשר פתחו בהליכי האימוץ של הקטינים

בת"ע 6140-08 בתאריך 01/08/10, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע כי, אימוץ בפועל אינו מספיק על מנת שהמאומץ יהיה זכאי לרשת את עיזבונם של הוריו המאמצים, אלא יש להוכיח כי האימוץ של אותו ילד מאומץ נעשה כדין.

ברע"א 2440/10 קבע בית המשפט העליון ביום 06/09/10, בענייני אחריות הורית כי, למרות שקיימת חוות דעת אשר מבקרת לשלילה את מסוגלותה ההורית של סבתא כלפי נכדותיה, יש להחזיר את האחריות ההורית כלפי הנכדה הצעירה לפחות לסבתא, תוך התייחסות לעיקרון טובת הילד.

בתאריך 09/07/10, בתמ"ש 4212-12-09 ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט ניצן סילמן, בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, לפיו עולה כי, אם תוכל לעבור להתגורר עם ילדיה במקום מגורים אשר מרוחק כשעה ממקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג, למרות התנגדותו של האב, תוך הפעלת השיקול של עיקרון טובת הילד, אשר בפסק דין זה בא לידי בידי בכך שההחלטה ניתנה, תוך התחשבות רצונם של הילדים.

ביום 19/09/10 הוצא פסק דין תחת ידיו של בית המשפט העליון, בבג"צ 104/06 ו-3625/06 לפיו עולה כי, הסדרים בדבר תשלומי כספים לסרבני גט או מחיקת חובותיהם על מנת להביאם לידי מצב דברים בו יתנו את הגט, אשר נהוגים בבתי הדין הרבניים, לא יבוטלו.

בתאריך 16/08/10 בתמ"ש 5580/07 בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נפסק כי, הקשר בין סב וסבתא לנכדות שלהם יחודש למרות  וחרף העובדה לפיה אביהן התנגד לקשר זה.

ביום 28/06/10 פסק בית הדין הרבני האזורי בחיפה, בתיק 588997/1 כי, לא ניתן לחייב אישה לקבל גט מבעלה, במיוחד לנוכח העובדה כי, נחתם ביניהם הסכם ממון, אשר לפיו עולה כי, הצדדים הסכימו חרף פרידתם להישאר נשואים.

בע"א 1966/07, בתאריך 09/08/10, פסק בית המשפט העליון כי, קצבת שארים של בעל שנפטר תועבר לידועה בציבור שלו ולא לאשתו, וזאת נוכח העובדה לפיה המנוח ביקש זאת טרם מותו.

בתיק רבני 810948/2, בתאריך 21/07/10 קבע בית הדין הרבני הגדול כי, לבית הדין הרבני האזורי אשר אישר הסכם הגירושין, תהא הסמכות לדון בתביעה להפחתת מזונות, כסמכות נלווית.

בתמ"ש 22575-03, כב' השופט נפתלי שילה בבית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א, בתאריך 01/08/10, נתן החלטה במסגרת תביעה לאכיפת הסכם גירושין בכל הקשור להסדרים הרכושיים ו/או לענייני לוקת רכוש, לפיה חלקה של אישה בפנסיה של הגרוש שלה יחושב לפי משכורתו האחרונה ולא לפי משכורתו במועד הקרע.

בתאריך 19/07/10 בת"ע 541/08 ו-540/08, פסק בית המשפט לענייני משפחה בנצרת כי, במצב דברים שבו הבעל קיבל היתר לשאת אישה שניה, הרי שאישתו הראשונה אשר נשארה נשואה לו רק באופן פורמאלי, לא תוכל לרשת אותו או חלק מעיזבונו, בניגוד להוראת סעיף 146 לחוק הירושה

בתמ"ש 1241/05 ביום 30/05/10 נפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה בת"א כי, גבר אשר סיפק זרע לאישה אשר הוא אינו מקיים עימה מערכת יחסים זוגית ישלם דמי מזונות הכרחיים בלבד, מאחר וניתן להסיק מכך שהאישה לקחה על עצמה אחריות גדולה תוך ידיעה שהאב לא יהיה דומיננטי בחיי הילד אשר ייוולד מההפריה.

בת"ע 105320-09 (משפחה ת"א) ביום 07/06/10 נפסק כי מכתב התאבדות אשר נכתב ע"י אישה ביום שבו התאבדה, הנו מכתב אשר יש לראות אותו כצוואה אשר נעשתה על פי דין, ולפיכך דחה את טענת ילדיה לפיה הצוואה פסולה.

 

בתיק רבני 8860-21-1, בית הדין הרבני הגדול פסק ביום 09/05/10 כי,  במסגרת ניהול הליך גירושין ניתן לחייב אישה ליתן פיצוי לבעלה על מנת שזה יתן לה גט, קל וחומר באם הצדדים הסכימו על כך ביניהם, ובאם בית הדין הרבני לא חייבו מעולם להתגרש.

בתמ"ש 5712-09-09 (משפחה קריות) ניתן פסק דין ביום 11/07/10, לפיו עולה כי, יש להכיר בזכות מהותית של סבים להתקיימות של קשר ביניהם לבין נכדיהם ולפיכך הורה על התקיימותם של הסדרי ראייה בין סבים לנכדם חרף התנגדות האם לכך.

בתמ"ש 49030-06 (משפחה ת"א) ניתן פסק דין ביום 28/06/10, לפיו אין להטיל חובות של בעל כלפי צד ג' על אשתו, שכן, חובות משותפים מתגבשים רק כאשר חל משבר בחיי בני הזוג, ורק במצב דברים בו הם פונים להליך של גירושין, החוב הופך להיות חוב משותף של שני בני הזוג.

בבג"צ 8214/07 ביום 22/07/10 פסק בית המשפט העליון כי, יש לבטל פסק דין של בית דין רבני, מאחר והוא לא החיל את חזקת השיתוף ביחס לדירת מגורים של בני זוג. אחת הסיבות אשר בגינן בית הדין הרבני לא החיל את חזקת השיתוף היתה כי, הדירה נרשמה רק על שם הבעל. בג"צ קבע : ההלכה קובעת כי, רישומה של דירה רק על שמו של אחד הצדדים אינה שוללת את החלת חזקת השיתוף, קל וחומר כשהמדובר הוא בבני זוג אשר חיים יחד משך שנים רבות ולהם שלושה ילדים משותפים.

בבג"צ 5416/09 בית המשפט העליון קבע ביום 10/02/10, כי יש לבטל את החלטת בית הדין הרבני בעניין חלוקת רכוש של בני זוג. שכן, בית המשפט העליון קבע באותו פסק דין כי, בית הדין הרבני לא יישם כראוי את ההסדרים הקבועים בחוק יחסי ממון וגם את ההלכה הפסוקה בנושא זה וקבעו כי דירת מגורים של הצדדים להליך גירושין תתחלק ביניהם באופן שווה ללא קשר לעובדה לפיה הדירה רשומה על שם הבעל בלבד.

ביום 23/12/09 בתמ"ש 19680/07 ניתנה החלטה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, על ידי כבוד השופט טפרברג דניאל, לפיה הוא דוחה את תביעתה להפרת הבטחת נישואין של אלמונית בת 64, אשר דרשה פיצויים בסך של 150, ₪. הנימוקים בפסק הדין להחלטת הדחייה כאמור, נעוצים בעיקרון הבסיסי לפיו, היה על התובעת להוכיח כי נגרם לה נזק וכי מצבה שונה לרעה, על מנת שתביעתה זו תתקבל.

בתמ"ש 5953/04 בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, ניתנה החלטה בעניין בקשה לדחייה על הסף של תביעה להגדלת מזונות, לפיה, לאחר איזון בין מצבה הכלכלי של התובעת אשר לא השתנה לרעה, ואפילו השתפר, לבין חוסר שינוי נסיבות משמעותי, דין הבקשה לדחייה להתקבל ופסק הדין בעניין המזונות לא השתנה.

בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ניתנה החלטה בתיק ע"מ 135/08, ביום 03/12/09, לפיה יש להחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת לברר את התובענה תוך בחינת טובת הקטינה ובירור האם טובתה מחייבת מפגשים עם הסבים. המדובר הוא בפס"ד בדבר זכויות סבים לתבוע זמני שהות עם נכדתם.

בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ניתן פסק דין ביום 29/10/09, בתמ"ש 15303/04, לפיו דמי המזונות של ילדים הופחתו באופן משמעותי בשל התנכרותם לאביהם. המדובר הוא בהליך של גירושין ארוך שנים, בו האם הסיתה את הילדים כנגד אביהם ומשכך הגיש האב תביעה להפחתת דמי מזונות.

בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, בתמ"ש 9881/07, נתן כב' השופט סילמן ניצן החלטה ביום 15/11/09, לפיה, בכל הקשור לענייני חלוקת רכוש, האישה תקבל תשלומי איזון גם לאחר שיסתיים ביניהם אותו הליך גירושין, זאת בכפוף לקביעה לפיה, האישה צברה זכויות בנכסי הקריירה של בעלה. כמו כן, בפס"ד זה השלכות לעניין מזונות הילדים, לעניין מזונות האישה ולעניין אחריות הורית כלפי הילד.

בתיק בע"מ 778/09, בית המשפט העליון פסק ביום 29/11/09 כי, חרף התנגדות האב הביולוגי, קטין יוכרז כבר אימוץ, כשהשיקול המרכזי אשר הנחה את בית המשפט היה טובת הקטין.

בבית המשפט לענייני משפחה בקריות בתמ"ש 13530/08 נתנה כב' השופטת אלון אספרנצה ביום 06/12/09, החלטה לפיה, אישה תוכל להרות באמצעות הפריה, מזרע של אדם שנפטר ושלא הכירה אותו.

ביום 07/01/10 בתיק ע"מ 500/09 ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפיה נדחתה בקשתה של סבתא לקיום זמני שהות עם נכדיה מהטעם שכפיית קשר מעין זה, בין הסבתא לנכדיה לא משרת את העיקרון של טובת הילדים. עוד נטען באותו פסק דין כי, סמכותו של בית המשפט הנה מוגבלת לנסיבות יוצאות דופן ומיוחדות.

בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בת"ע 12601-03-09 ובת"ע 12713-03-09 כב' השופט בן ציון ברגר נתן פסק דין ביום 02/11/09 לפיו, אשת מנוח לא תוכל לרשת אותו בהתאם לכללים הנהוגים בתחום של דיני ירושה, מאחר ונפרדה ממנו שנים לפני שנפטר. לצורך העניין פסק כב' השופט בן ציון ברגר כי, אין לראותה כנשואה למנוח, לצורך החלת חוק הירושה חרף העובדה שהאישה והמנוח, לא עברו הליך פורמאלי של גירושין.

בתיק ע"מ 6904-05-09 בית המשפט המחוזי בחיפה, נתן החלטה ביום 18/11/09, לפיה חלקו של זוכה על פי צוואה, אשר נפטר לפני המצווה, יתחלק בין צאצאיו של הזוכה שנפטר, לפי כללי החלוקה המפורטים בחוק הירושה.