קיימים מצבים בהם, לאחר שבני זוג חתמו על הסכם גירושין, ואישרו אותו בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, אחד הצדדים אשר חתם על אותו הסכם גירושין, אינו מקיים את הוראותיו של אותו הסכם גירושין ככתבן וכלשונן.
משכך, לצד המופר (כלומר אותו צד אשר נפגע מן ההפרה של אותו הסכם גירושין), קיימות אפשרויות להגיש תביעה בדבר ביטול הסכם גירושין וכן תביעת אכיפת הסכם גירושין, בעוד הדבר תלוי הן בתוצאות אותן רוצה להשיג הצד המופר והן בעילות הקיימות באמתחתו. במאמר זה, אדון במצב דברים בו, הצד המופר מעוניין כי הוראותיו של אותו הסכם גירושין ימשיכו להתקיים, שאז על הצד המופר יהיה להגיש תביעה בדבר אכיפת הסכם גירושין.
בהגשת תביעה בדבר אכיפת הסכם גירושין, הצד המופר פונה אל בית המשפט לענייני משפחה או אל בית הדין הרבני, בבקשת סעדים זמניים אשר יכפו על הצד המפר את אותו הסכם גירושין, לקיים את הוראות אותו הסכם גירושין ככתבן וכלשונן. כך למשל, ניתן לאכוף חלוקת רכוש באופן כזה, שהצד המופר, במסגרת תביעת אכיפת הסכם גירושין, יבקש את בית המשפט או בית הדין למנות כונס נכסים אשר יבצע חלוקת רכוש בין הצדדים.
לעומת זאת, יש לציין כי, את כל אותם הסעיפים המסדירים את ענייני הגט בין הצדדים לא ניתן לאכוף. היינו, את כלל סעיפי מתן או קבלת הגט באותו הסכם גירושין, המסדירים את אותו הליך גירושין בין הצדדים, לא ניתן לאכוף היות וזה עלול לפגוע בכשרות הגט, שכן, הן מתן הגט והן קבלת הגט, אמורים להתבצע מתוך רצון חופשי והדדי של הצדדים. בכל הקשור לאי תשלום של דמי מזונות, יובהר כי, אין צורך בהגשת תביעת אכיפת הסכם גירושין, שכן לשכת ההוצאה לפועל היא זו שנותנת מענה במצב דברים בו האב אינו עומד במחויבויות של תשלום דמי מזונות.
כאן המקום לציין ולהבהיר כי, הסכם גירושין אשר אושר זה מכבר, על ידי בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, וקיבל תוקף של פסק דין, הוא הסכם בעל תוקף משפטי מחייב. היינו, אותו הסכם גירושין, הוא בעל תוקף משפטי מכוח הכללים החלים עליו במסגרת דיני החוזים וכן מכוח אישורו בבית משפט אשר נתן לו תוקף של פסק דין.
בכל הקשור לשאלת הסמכות בדבר הגשת תביעת אכיפת הסכם גירושין, יצוין כי, עצם האישור של הסכם גירושין בערכאה כזו או אחרת, היינו, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, אינו מקנה לאותה ערכאה, סמכות נמשכת, לדון גם באותה תביעה בדבר אכיפת הסכם גירושין.
היינו, במצב דברים בו, ערכאה אחת אישרה הסכם גירושין בין הצדדים, מבלי שהתנהל דיון לגופו של עניין, ומבלי שאותה ערכאה נדרשה להכריע בעניין כזה או אחר, ניתן יהיה להגיש את אותה התביעה בדבר אכיפת הסכם גירושין הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני.
