ניכור הורי בשתיקה הוא אחד המצבים הכואבים ביותר להורה ולילד, שכן הוא מתרחש לא במילים ברורות אלא באווירה ובמסרים סמויים. הילד לומד, במודע או שלא במודע, שלהיות בקשר עם ההורה השני בזמן שהותו עם ההורה המנכר – זו פעולה "אסורה" שעלולה לעורר כעס או חשדנות.
דוגמה מהחיים:
ילדה ביקשה מאמה להיפגש לסיבוב קצר עם הכלבים ליד הבית של אביה. לאחר כמה דקות בלבד, התעקשה הילדה לחזור הביתה ואמרה: "צריך לחזור, שאבא לא יחשוד."
כששאלה האם: "למה שאבא יחשוד?" ענתה הילדה: "שלא יחשוד שפגשתי אותך."
האם הגיבה בנחישות ובאהבה: "אני אמא שלך, את לא צריכה לפחד!"
דוגמה זו משקפת היטב את ההשפעה של ניכור בשתיקה – הילד קולט מסר סמוי שמדגיש שהקשר עם ההורה השני אינו רצוי או אפילו אסור, והוא נאלץ לתווך בין שני עולמות.
מהם הסימנים לניכור בשתיקה?
🔸 שתיקה רועמת: הורה מנכר נמנע מלדבר על ההורה השני, כאילו הוא אינו קיים בחיי הילד.
🔸 תגובות לא מתעניינות: כאשר הילד מזכיר את ההורה השני, המנכר מגיב באדישות או מביע חוסר עניין.
🔸 פחד של הילד: הילד נמנע מלדבר על ההורה השני או להיפגש עמו מחשש לתגובה שלילית מצד ההורה המנכר.
איך מתמודדים?
✔️ חיזוק הביטחון של הילד: הדגישו לילד שהוא לא צריך לפחד מאף אחד מהוריו. שתפו אותו ברגשותיכם ודאגו שירגיש בטוח בקשר עימכם.
✔️ תיעוד: תעדו מצבים שבהם המסרים הסמויים פוגעים בקשר. תיעוד זה עשוי לשמש אתכם אם תחליטו לפנות לייעוץ מקצועי או משפטי.
✔️ פנייה לאנשי מקצוע: יועצים משפחתיים, מטפלים או עורכי דין לענייני משפחה יכולים לסייע במצבים שבהם ניכור בשתיקה פוגע בקשר עם הילד.
✔️ יצירת שגרה אוהבת: המשיכו להיות שם עבור הילד, מתוך אהבה בלתי מותנית שמעניקה לו תחושת יציבות וביטחון.
לסיכום:
ניכור הורי בשתיקה פוגע לא רק בקשר עם ההורה המנוכר, אלא גם בביטחון העצמי של הילד ובתפיסת עולמו. חשוב לפעול בנחישות, באהבה ובתמיכה מקצועית כדי להגן על טובת הילד ולשמר את הקשר המשפחתי.
