למעשה, בהתאם להוראותיו של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל ילד מתחת לגיל 18, הנו באחריות הוריו, אשר בתאם לחוק כאמור, נחשבים לאפוטרופוסים הטבעיים שלו, אפילו אם פנו להליך של גירושין.
אולם, במצב דברים בו, ילד מעל גיל 18 נחשב למי שזקוק להשגחה ואינו מסוגל להיות אחראי לגופו ולרכושו (ניתן גם לומר חסוי), הרי שבהתאם להוראות החוק, יש למנות עבורו אפוטרופוס אשר ידאג לצרכיו, לרווחתו ולזכויותיו של אותו חסוי, הכל בכפוף לכך שטובתו של אותו חסוי עומדת תמיד לנגד עיני מי שמונה להיות אפוטרופוס לרכושו ו/או גופו של אותו חסוי.
חשוב לציין כי, עד לגיל 18 כאמור הוריו של ילד נחשבים לאפוטרופוסים הטבעיים שלו ולאחראים עליו, אולם עם הגיעו של הילד אשר זקוק למינויו של אפוטרופוס, לגיל 18, יש למנות את הוריו או כל אדם מתאים אחר, להיות לו לאפוטרופוסים רק באמצעות צו של בית משפט. זאת מכיוון, שברמה העקרונית ילד אשר מגיע לגיל 18, נחשב לישות משפטית נפרדת מהוריו.
במצב דברים בו, אדם הוכרז כחסוי ומי מטעמו (בני משפחה, מכרים) מעוניין להתמנות באמצעות צו של בית משפט כאותו אדם אשר ייחשב אפוטרופוס של החסוי, הרי שעליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה במקום מגורי החסוי.
לאחר הגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס, הבקשה מועברת ליועמ"ש אשר יורה בד"כ על הגשת תסקיר של פקידת סעד, בדבר המינוי המבוקש ולאחר שיינתן תסקיר, יגיש היועמ"ש את תגובתו ובית המשפט לענייני משפחה ידון באותה בקשה למינוי אפוטרופוס על סמך החומר המצוי בתיק ולבסוף ייתן החלטתו בדבר מינויו של מגיש הבקשה למינוי אפוטרופוס או בדבר אי מינויו.
יובהר כי, לצורך הכנת התסקיר של פקידת הסעד, כאמור, עליה להיפגש הן עם החסוי והן עם מגיש הבקשה למינוי אפוטרופוס, מספר פעמים, על מנת שזו תחווה דעתה בדבר היתרון של המינוי המבוקש.
כל זאת, תוך בדיקת מניעיו של המעוניין במינויו כאפוטרופוס וכמובן תוך בדיקת הסכמת החסוי למינוי אפוטרופוס עבורו, כך שלבסוף התסקיר ייתן דיווח מלא בדבר התרשמותה של אותה פקידת סעד אשר בחנה את בקשת המינוי לתפקיד אפוטרופסות, ואשר נתנה המלצותיה לאישורה של אותה בקשה למינוי אפוטרופוס או לדחייתה.
